איפה היוגורט היווני שלי? (פוסט קצר)

אחת ההנאות הגדולות שלי כשגרתי בארצות הברית היתה לסיים כל יום באכילת קערה של יוגורט יווני. יוגורט יווני הפך ליוגורט הנפוץ ביותר בארה״ב. הוא גם טעים (אפילו בגרסת הללא תוספת סוכר ואפס אחוז שומן!), והרבה יותר בריא מיוגורט רגיל (יחס פרוטאין לקלוריות יותר גבוה). גם באירופה נראה שהיוגורט היווני תפס טוב. בישראל לא הצלחתי למצוא יוגורט יווני ראוי - ניסיתי כמה סוגים שמתקראים ״יוגורט בסגנון יווני״, אבל לא מצאתי הרבה דמיון בינם לבין היוגורטים היווניים במקומות אחרים. למה?

התאוריה שלי היא זאת. הכנת יוגורט יווני אמיתי דורשת שימוש בהרבה יותר חלב מיוגורט רגיל כדי לייצר אותה כמות יוגורט (קראתי איפושהו שפי שלוש). בארצות אחרות, הדבר מתבטא במחיר שהוא במעט יותר גבוה מיוגורט רגיל - כמה עשרות בודדות של אחוזים. בישראל, כנראה, בגלל המגבלות על משק החלב, אם היו מייצרים יוגורט יווני אמיתי המחיר היה כל כל גבוה שמעטים היו קונים אותו. אז פשוט אין (לפחות לא בחנויות הסטנדרטיות שאני מכיר).

הבן שלי מאד אוהב גבינת גורגונזולה (איך זמנים משתנים - כשהייתי בגילו חשבתי שיש רק שלושה סוגי גבינות בעולם: קוטג׳, גבינה לבנה - ״פרה ירוקה״, ו״גבינה צהובה״). בסופרמרקט באיטליה אפשר לקנות גוש גורגונזולה מאסיבי ואיכותי במספר יורוים זעום. בישראל קניית גוש כזה היה דורש לקחת משכנתא על הבית. הפערים הם במאות רבות של אחוזים. כנ״ל גבינת מוצרלה או פרמז׳ן. אנחנו קונים פה גבינות כאלו במשורה, אם בכלל.

הבנתי שמצאו שמחיר הקוטג׳ בישראל מופרז בכ-3 אחוז (כשהמחיר ה״ראוי״ וההגדרה של ״מופרז״ כל כך לא ברורים, לא ברור לי איך הגיעו למספר כזה קטן - קצת מזכיר לי את הבדיחה כאשר מישהו מגיע לגיל חמישים, נניח, ואומרים לו שהוא לא נראה יום יותר מארבעים ותשע ועשרה חודשים). אני לא מזלזל בנזק למשפחות מעוטות יכולת ממחירים יקרים של מוצרים בסיסיים. אבל ברור שיש פה בעיות עומק הרבה יותר גדולות ומשמעותיות שראוי לטפל בהם, ואינם קשורים (במקרה זה!) לכוח שוק דווקא. לא מאמין שיש למונופול כלשהו אינטרס למנוע ממני אכילת יוגורט יווני ראוי.