חידון לחג

[הערה: החלטתי למחוק כמה פוסטים ישנים בנושא זה ולאחד אותם תחת הפוסט הזה. אני מקוה לא לחזור לנושא הזה בעתיד.]

המשחק עובד ככה: עד היום נכתבו עלי ארבע כתבות בכלכליסט. אציג לפניכם שתי וריאציות לכל כתבה (לא בהכרח בסדר זה): וריאציה אחת היא מה שפורסם. וריאציה שניה היא מה יכלו לפרסם והיה משקף יותר טוב את המציאות. אתם צריכים לנחש איזה זה איזה. התשובות בסוף. בהצלחה.

***

כתבה מספר 1

וריאציה א':

כותרת ראשית: אחיו של בכיר לשעבר ברשות ההגבלים מייעץ לה בלי מכרז.

כותרת משנה: ל"כלכליסט" נודע כי ד"ר יאיר אילת ישמש כיועץ כלכלי חיצוני, חצי שנה לאחר שאחיו אסף סיים את כהונתו ככלכלן הראשי ברשות. בעבר עבד בחברת ייעוץ, שמספקת שירות לשותפות תמר.

וריאציה ב':

כותרת ראשית: מומחה בעל ניסיון רב בהגבלים עסקיים הסכים למלא חלל מקצועי שנוצר ברשות התחרות וליעץ לה בשכר נמוך.

כותרת משנה: ל"כלכליסט" נודע כי ד"ר אילת הציע ליעץ לרשות בחינם אבל הרשות התעקשה שהיעוץ יהיה בתשלום ומינתה אותו בהליך תקין לחלוטין. עוד נודע שהתשלום שיקבל נמוך ממה שנקוב בתקשי"ר, ושהתשלום לשעת עבודה יהיה כ-6% בלבד ממה ששילמה הרשות המקבילה האמריקאית על שירותיו. ד"ר אילת יצא מאד מופסד כלכלית מההסדר כי יצטרך לוותר בשביל יעוץ זה על עבודה הרבה יותר ריווחית.

בגוף הכתבה: ...ולסיום עובדת טריוויה לא רלוונטית: אחד ממאות עובדי חברת היעוץ שבה ד"ר אילת עבד (ולה מאות רבות של תיקים בכל שנה), יעץ לפני שנים בין היתר לשותפות תמר. אבל עובד זה כבר לא עובד בחברה וממילא ד"ר אילת מעולם לא פגש אותו או דיבר איתו.

כתבה מספר 2

וריאציה א':

כותרת ראשית: משפחה לתפארת: ד"ר יאיר אילת הסכים להיכנס מתחת לאלונקה ולמלא את החלל שנוצר עם עזיבת אחיו את התפקיד כשמונה חודשים קודם לכן.

כותרת משנה: גאווה לשירות הציבורי הישראלי. מעולם לא מונה לתפקיד זה אדם בעל רקע וניסיון כה עשירים בתחום כשל ד"ר אילת. הוא הסכים להצטרף לשירות הציבורי למרות ההקרבה האישית, משפחתית, כלכלית ובטיחותית (שעות רבות בכבישים) שכרוכים בכך.

וריאציה ב':

כותרת ראשית: יאיר אילת מחליף את אחיו: נבחר לכלכלן הראשי של רשות ההגבלים העסקיים.

כתבה מספר 3

וריאציה א':

כותרת ראשית: מלח הארץ: גם תרם שלוש שנים מניסיונו העשיר לשירות הציבורי בישראל וגם יכניס למדינה מטבע זר וכספי מיסים שכה חשובים בתקופה זאת.

כותרת משנה: יאיר אילת מבקש לקצר את תקופת הצינון שלו לחצי שנה רק מול החברה בארה"ב שאין לה כל קשר לחברה בישראל, ורק בנוגע לעניינים ולקוחות שלא קשורים לישראל.

בגוף הכתבה: בניגוד לרבים אחרים במצבו שמהגרים לארה"ב, אילת החליט דווקא לחזור לישראל עם משפחתו תוך שהוא שומר על עבודתו הקודמת בארה"ב. אבל כש"נקרא אל הדגל" ע"י הממונה על התחרות, לא היסס והתגייס לשירות הציבורי. עתה, אחרי שתרם את תרומתו והקריב מחייו ומהכנסתו, ולאחר שחיכה ליתר ביטחון חצי שנה ללא מעש, מבקש מר אילת לחזור לעבודתו הקודמת בארה"ב. כך המדינה תרויח ארבע פעמים: הוא גם ישלם מיסים ויכניס מטבע זר לישראל, גם המדינה לא תצטרך לשלם לו "דמי צינון", גם משפחתו תגור בארץ וילדיו ילכו לצבא, וגם הוא ימשיך לתרום לקידום תחום התמחותו בישראל. עוד נודע לכלכליסט שמר אילת הסכים להמשיך ליעץ לרשות התחרות בכל עניין וללא שכר (למרות שהדבר יכול להאריך את הצינון שלו מול גופים מסוימים), וגם הבטיח לא לעבוד מול או נגד רשות התחרות גם מעבר לתקופת הצינון הרישמית שלו. בהצלחה מכולנו!

וריאציה ב':

כותרת ראשית: יאיר אילת ניהל הליכים נגד מונופולים - ויעבוד בחברה שייצגה אותם.

כותרת משנה: אילת, מ"מ רשות התחרות לשעבר, היה מעורב במסגרת תפקידו בחקירות נגד קוקה קולה וחברת החשמל. כעת הוא מבקש מוועדת ההיתרים להתחיל לעבוד בפירמת הייעוץ הבינלאומית CL שסיפקה לשני המונופולים חוות דעת במסגרת ההליכים.

[הפעם זה קשה במיוחד אז אתן רמז: זה מה שפורסם בדה מרקר.]

כתבה מספר 4

וריאציה א':

כותרת ראשית: "קיצור תקופת הצינון למ"מ הממונה על התחרות – פגיעה חמורה בטוהר המידות".

כותרת משנה: כך טוענים 4 עורכי דין שפנו היום לוועדה למתן היתרים בבקשה להגיש התנגדות לבקשתו של יאיר אילת, מספר 2 ברשות עד לאחרונה, לעבור לעבוד בפירמת הייעוץ הבינלאומית CL. הפירמה סיפקה למונופולים קוקה קולה וחברת החשמל חוות דעת במסגרת הליכי אכיפה שאילת ניהל נגדן במסגרת עבודתו ברשות.

בגוף הכתבה: ..."אילת", הם כותבים ,"אשר עבד עד לאחרונה בתפקידים בכירים ברשות התחרות "שכח" לציין בפני וועדה נכבדה זו, על הקשר הישיר כמעט (שלא לומר הבוטה) שיש לרשות התחרות ומכאן לעמדת היועץ המשפטי, עם אותה חברת ייעוץ CL, שאינה מסתורית, ואשר מייצגת מונופולים על דרך השגרה, ואשר יש לה, לאותה חברת ייעוץ אינטרס ברור לגדוע את האפשרות (גם בישראל) לתבוע מונופולים בעילה של מחיר מופרז" ."בהקשר זה", הם מוסיפים, "לא למותר לדרוש מן המבקש גילוי מלא אודות המגעים בינו לבין חברת הייעוץ, מתי החלו, מה היה תוכנם, ובאיזה נושאים אלו דנו ביניהם, במישרין ו/או בעקיפין בשנה האחרונה".

וריאציה ב':

כותרת ראשית: לשון הרע? חבורת עורכי דין ציניים מנסים להעליל על עובד ציבור מסור למען בצע כסף.

כותרת משנית: ללא בושה, הם מנסים לבנות תאוריה קונספירציה משוללת יסוד עובדתי כשיש להם אינטרסים כלכליים מובהקים בכך. בדיקה קצרצרה של כלכליסט גילתה כמה מופרכות טענותיהם.

בגוף הכתבה: אז הנה העובדות כפי שנודעו לכלכליסט בבדיקה פשוטה. חברת CL היא חברה בינלאומית גדולה שעובדיה עובדים לא רק בשביל מונופולים אלא גם נגדם, בשביל תובעים ייצוגיים ובשביל ממשלות. למעשה זה רשת של אנשים שבה כל עובד עובד בשביל עצמו ומגיש חוות דעת מטעמו, והם רק משתמשים במותג משותף ובתשתית אדמיניסטרטיביות משותפת. הרעיון שלחברה כזאת יש ״אינטרס״ שלא תהיה עילת מחיר מופרז בישראל היא מופרכת (ואפילו הפוכה להגיון, כי היא מרויחה מתיקים אלו), ובודאי כשמדובר בסניף החברה בארה"ב שאין לו כל קשר (חוץ מהלוגו המשותף) עם הסניף הישראלי הקטנטן.

בבדיקה קצרה גם הובהר שהטענה שמר אילת הסתיר מידע מהועדה היא מגוחכת ואפילו גובלת בלשון הרע: המידע שכביבכול הסתיר בכלל לא נכון (אין לרשות "קשר" עם החברה), לא רלוונטית לבקשה שהגיש (מר אילת לא התעסק בנושא מחיר מופרז בעבודתו ברשות), ובכל מקרה, אין סיבה שמידע כזה יהיה ידוע לו כי מעולם לא היה לו קשר עם עובדי החברה באירופה.

ולכן נשאלת השאלה: למה עורכי הדין האלו חשבו שעיתון בעל סטנדטים עיתונאים גבוהים כמו כלכליסט יפרסם את טענותיהם מבלי לבדוק את העובדות ובלי לבקש תגובה ממר אילת?

***

והתשובות כאן.

***

למה כל זה חשוב (ולא רק לי)? להמחשה: אמון הציבור במקבלי ההחלטות הוא קריטי להצלחת הטיפול במשבר הקורונה. הציבור כבר משלם מחיר כבד על חוסר האמון בדרג הפוליטי. אם לפחות היה אמון בדרג המקצועי, אולי היה עוד איזה סיכוי. אבל נראה שהציניות כלפי כל מה שמריח "שלטוני" כבר חוצה דרגים. מעניין למה.